רפש נוזלי הוא מוצר שנוצר בשנת 1950. הוא הומצא על ידי כימאי, תומס ק. ג’ונסון. הוא משמש לניקוי שפכים ופסולת מזון ממסעדות.
רפש נוזלי הוא בעיה נפוצה בבתים, במשרדים ובמקומות העבודה שלנו. זהו חומר דביק שנוצר כאשר מים מתאדים מפלסטיק או מחומרים אחרים. זה יכול להיות קשה להסרה ויכול להיות מסוכן אם זה נכנס לעיניים, לפה או לריאות שלך.
רפש נוזלי הוא תופעה נפוצה מאוד בעולם המדע, הטכנולוגיה וההנדסה. זה נגרם על ידי נוכחות של מולקולות מים בחומר מוצק.
זה ידוע מזה עידנים שלאנשים יש יכולת ליצור רפש נוזלי בבית, אבל לקח הרבה זמן עד שהתגלה שאפשר להשתמש בחומר הזה במקומות רבים ושונים בעולם. הבעיה העיקרית של רפש נוזלי היא שהחומר פשוט לא יורד כשמנסים לנגב אותו.
הבעיה הכי גדולה של רפש נוזלי היא כל כך מימית וכדי לתקן זאת לחץ על הסרטון למטה ולמד כיצד לתקן את זה:
איך לתקן סליים מימי עם קמח
קודם כל, חשוב להבין את ההבדל בין “סליים מימי” (נקרא גם “סליים”) ל”עובש סליים” (נקרא גם “עובש”). רפש מימי נוצר כאשר המים לא הספיקו להתאדות מהחומר. זה יכול לקרות כאשר יש לחות רבה באוויר או אם יש כמות עודפת של לחות על פני השטח. העובש, לעומת זאת, ייווצר כאשר הלחות מתאדה מהחומר ומתעבה במצב נוזלי. אז אם הסליים שלך כל כך מימי אתה יכול להוסיף לו קמח.
לחץ על הסרטון למטה כיצד לעשות זאת:
איך לתקן סליים נוזלי ודביק מדי
אמנם זה לא רעיון חדש, אבל הדרך בה מייצרים סליים בעבר הייתה מאוד מסובכת. זו הסיבה שכמה אנשים ניסו להכין סליים שאינו נוזל או דביק.
הבעיה העיקרית בהכנת סליים שאינו נוזל או דביק היא שאין לו תכונות ספציפיות. זה יכול להיות עשוי מחומרים רבים ושונים, אבל זה עדיין יהיה בלגן חלקלק כשאתה מנסה לנקות אותו. זה מקשה על השימוש והניקוי גם כן.
הסיבה העיקרית לכך שהרפש דביק היא שיש בו הרבה מים. אם תוסיפו יותר מדי מים לסליים, הוא גם יידבק.
אנחנו יכולים להמציא פתרון על ידי שימוש בחלק מאותם חומרים המשמשים לייצור סליים ולאחר מכן הוספת כמה מאפיינים מיוחדים להם. אנחנו יכולים להכין סליים נוזלי אבל נשאר על הידיים ולא יידבק לשום דבר או חפצים אחרים שאתה נוגע בהם בזמן הניקוי לאחר עבודה ממושכת עם החומר.
כך נוכל להשתמש בידיים שלנו מבלי לדאוג להריץ בלאגנים דביקים על כולם.
המטרה העיקרית של מאמר זה היא להראות לכם כיצד לתקן סליים נוזלי ודביק מדי.
אתה יכול ללחוץ על הסרטון למטה כיצד לעשות זאת: